חוקי גירושין
כאמור חוקי הגירושין למרות היותם ברורים, הם אינם פשוטים להבנה ויש לא מעט מורכבות בהם. על פי חוק הגירושין, כאשר מדובר על חוקי המזונות, החובות של הבעל ושל האישה, אינם הדדיים. החוק מחייב את הבעל לזון את רעייתו – דהיינו הוא אמור לדאוג לכל צרכיה ולמלא את כל מחסורה, כל עוד היא אשתו (מזונות אישה). לציין כי אין זה משנה אם האישה מסוגלת לפרנס את עצמה ומשתכרת כראוי. החוק אינו מבדיל לעניין זה בהכנסותיה של האישה. כמובן שהבעל אמור לשאת בהוצאה שיוכל לעמוד בה, על פי יכולות הפרנסה שיש לו ועל פי הכנסותיו ולא מעבר לכך, והוא אמור לעשות כל שיוכל כדי לעמוד בחובה זו. ביהמ”ש לוקח בחשבון גם את פוטנציאל ההשתכרות שלו, לא רק מצבו הנוכחי בעבודה. להבדיל מהבעל, לגבי האישה, היא אינה מחוייבת לפרנס את הבעל.
בנושא של עילות גירושין, אין זה מספיק להביא את אבדן הרגש והאהבה בין בני הזוג או לטעון לחוסר התאמה ביניהם. צריכות להיות סיבות ממשיות ומדוייקות. בעניין של עילות גירושין, מבדיל החוק העברי בין גבר לאישה.
חלק מעילות גירושין אותן יכולה לטעון האישה:
העדר יכולתו של הבעל לקיים דיני אישות, עקב אימפוטנציה, וזו עילה שתופסת גם כאשר כבר יש לזוג ילדים.
עקרות, לעומת זאת, למרות היותה עילה יחידה לגירושין, היא אינה תופסת כיחידה, אם לאישה יש ילדים מקשר קודם, דהיינו היא חייבת להוסיף עילות נוספות.
במידה והבעל סובל ממחלה או מום, אשר אינם מאפשרים לו לקיים יחסי אישות, העילה היא יחידה. במידה והאשה ידעה על המצב, העילה לא מספקת. במידה ולא ידעה, עליה להוכיח זאת.
בעל המתנהג באלימות באשתו באופן מתמשך. מדובר בכל סוג של אלימות.
בעל אשר אינו דואג לאשתו והיא מסוגלת להוכיח כי מצבה הכלכלי קשה מאוד.
בעל הצורך סמים.
גם לבעל יש עילות גירושין, אותן הוא יכול להביא מול רעייתו:
נושא מחלות ומומים, תקף גם עבורו.
עקרות של אישה מעל 10 שנים.
מסיתה את בעלה לעבור על חוקי הדת ודיני אישות, ביודעין.
נוהגת בבעלה בחוסר כבוד, אלימות פיזית ונפשית ואינה מקיימת את דיני צניעות.
כאשר האישה בוגדת בבעלה.