תביעת אבהות

המצב המשפטי השורר בישראל, הינו כי גבר יהודי חב ברוב, דמי מזונות, ילדיו הביולוגיים, הקטינים. וכמו כן, עקרונית, אין ממש נפקא מינה, באם, אותו גבר התכוון להבאת הוולד לעולם, או אף במידה וזרעו נגנב. לאור מצב משפטי זה, כנ”ל, הרי שבישראל, לא אחת, מוצא עצמו גבר אשר קיים, אולי אף רק, פעם אחת יחסי מין, עם אישה, קרי סטוץ ודרכיהם נפרדו, ביום למחרת. הרי, שהיה ואותה אישה מתעברת, מאותו מגע מיני. מטבע הדברים, לא אחת, מגישות אותן נשים, תביעת אבהות כנגד, אותו, גבר שלטענתן הינו אביו, הביולוגי, של הרך הנולד ולפיכך חייב, על פי דין, בדמי מזונותיו.
כמה אבסורדי שיתכן ונשמע הדבר, הרי שזהו המצב המשפטי הנהוג, כאמור, בישראל. וכל זאת חרף העובדה, שדווקא, ניתנו מספר פסקי דין, אף לאחרונה, אשר הטילו אחריות, יחסית משמעותית, גם על האישה האם. באחד מתוך פסקי דין אלו, כאמור, ניגע בהמשך, המאמר. זאת, כדוגמה לאותו, יש יאמרו אולי, שינוי, אומנם מסוים, בגישת בתי המשפט בישראל, בנוגע לגניבת זרע וכדומה, וכן תביעות האבהות, אשר לא מאחרות לבוא, לאחר מכן.

מתי יחויב גבר לעבור בדיקת אבהות?

ישנן מספר דרכים, להוכיח, כי גבר מסוים, הוא הוא, אביו הביולוגי של צאצא רלוונטי. בכל מקרה, ישתמש בית המשפט, באם בכלל, בדרך המתאימה ביותר שמחד, תחתור להשגת עיקרון ידיעת האמת וזהות האב, הביולוגי, שעליו על פי הדין כאמור לחוב במזונות ילדיו. עם זאת וחרף האמור, תמיד יעמוד כנר לרגליו, של כבוד בית המשפט, עיקרון העל החל במקרים שכאלה, ושהינו עיקרון טובת הילד. על כן, היה וטובת הילד, הינה מטבע הדברים ולא אחת, להכיר ולדעת את זהות אביו הביולוגי, אם מן הפן הכלכלי וכמו כן מן ההיבט הרגשי, הרי שאז יורה בית המשפט, בצו, לאב הרלוונטי, לבצע בדיקת אבהות. עם כל זאת, לעתים טובתו של הקטין, תהווה, דווקא אי חיטוט ונבירה, בדבר זהות האב הביולוגי וזאת, כמובן, במקרים שעל פי דין תורה קיים חשש, לממזרות הצאצא. מצב שכזה, עלול להתרחש, בזמן שהאם נשואה, או הייתה נשואה, לאדם שאינו, “נחשד”, כאביו הביולוגי של התינוק. אזי שכן, היה ויוכח, כי הילד נולד מחוץ לנישואין, הרי שעלולה לדבוק בו תווית של “ממזר”, על כל ההשלכות השליליות, לכך, לדורי דורות.

בהמשך לאמור לעיל, חשוב לציין, כי בטרם יחליט כבוד בית המשפט, האם לשלוח בצו אב לעבור בדיקת אבהות, כאשר קיים חשש לממזרות. לפני זאת, יפנה בית המשפט, ליועץ המשפטי לממשלה ולנשיא בית הדין, הרבני הגדול, שייתנו אישורם וחוות דעתם בסוגיה.

ברגע שיש חשד לממזרות לא תאושר בדיקת אבהות

בין מאזן ההסתברות להוכחה וודאית

כאמור, בית המשפט יכול להורות, על ביצוע בדיקת אבהות, כאשר מידת הדיוק של הבדיקה, שנקבעת על פי סוג הבדיקה, תיקבע בהתאם לנסיבות, כל מקרה לגופו. במילים אחרות, לעתים במידה וקיים סיכון, להפיכת הקטין לממזר, הרי שאז יכול בית המשפט, לא לבדוק כלל, את זהות האב הרלוונטי ש”נחשד” כאביו הביולוגי. במקרים דומים אחרים, יכול כבוד בית המשפט, להשתמש בשיטות הוכחה מדויקות פחות, כגון הבאת ראיות, כפי שנהוג במשפט אזרחי, והכרעה בהתאם למאזן ההסתברות. כך, אולי הפגיעה בכשרותו, של הקטין, מבחינה הלכתית דתית, עשויה להיות, פחותה, באופן המצדיק את עריכת הבדיקה. עם זאת, כאשר אין חשש לממזרות הצאצא, הרי שיכול בית המשפט, לשלוח את הנפשות הפועלות, הרלוונטיות, קרי אב, אם והצאצא, לבדיקה גנטית. אותה בדיקה גנטית, כאמור, טומנת בחובה תוצאות, ברמת דיוק, של כמעט 100%.

בדיקה גנטית,היא ברמת דיוק, של כמעט 100%

דוגמא לפסיקה אחרת

בפסק דין מעניין, שניתן די בתקופה האחרונה, דובר שוב בגניבת זרע על ידי אישה, הפעם מחשפן המבוגר, ממנה, במספר משמעותי של שנים. האישה והחשפן נפגשו במסיבה, בה הופיע החשפן, כאשר לאחר סיבוב ריקודים, חושניים, של השניים הזמינה האישה, שמסתבר, הינה מורה, את אותו גבר חשפן ל”המשך הבילוי בביתה”. הגבר, שאל את אותה אישה האם הינה “מוגנת”, והלזו ענתה שכן ואף הצביעה לכיוון, חפיסת, גלולות למניעת הריון שנראה, כי החלה להשתמש בה. ובכן, על פניו נראה סיפורנו כעוד סטוץ, בין גבר לאישה, אשר מסתיים ביום למחרת. אלא כי, לאחר כשמונה שנים, קיבל הגבר דנן 3 מעטפות, שביניהן תביעת אבהות לילד שנולד, לשיטתה של האישה, מאותו לילה סוער, אך גם “מוגן” לכאורה.

אותו גבר, אשר מצבו הנפשי התדרדר ונראה, כי אף מצבו הכלכלי, שהיה לכאורה פחות משל אותה אישה, איים לצנוח למחוזות אפלים, יותר, מאשר תכנן או שיער כי ניתן.

חוסר תום לב של אם יכול למנוע חיוב מזונות

בסופו של יום, התחשב כבוד בית המשפט, במצבו של הגבר וכן התרשם מחוסר תום לבה, של האישה, אשר “התעוררה” לאחר זמן כה רב, ולכן פסק כי הגבר, אומנם, יישא במזונות הילד, אך במינימום האפשרי.


  • מאמרים נוספים רלוונטים