מה המקרים בהם לא מתקבלים מזונות אישה ?

ריכזנו עבורכם סיבות אשר יכולות להביא לקביעה שאף שמדובר באישה נשואה כדת משה וישראל, לא תהייה האישה זכאית לקבל מזונות אישה מבעלה. 

  1. “מעשה ידיה” – אישה עובדת עקרונית אינה זכאית ל מזונות אישה, כהרי אם אישה עובדת משכורתה אמורה לספק את צרכיה, על כן בית המשפט לענייני משפחה יתחשב בהכנסותיה מעבודה. גם בית הדין הרבני ייקח בחשבון את עבודתה של האישה שיקוליו היו כי כתוצאה מקשר הנישואין, רוכש הבעל זכות להכנסות האישה מעבודה בתמורה, חייב הבעל לפרנס את אשתו כל עוד הם נשואים. ניתן לקזז בין מזונות אישה, לבין זכות הבעל להכנסות האישה מעבודתה – “מעשה ידיה תחת מזונותיה”.
    מאידך חשוב לציין כי אם משכורתה של האישה אינה מספיקה לכיסוי צרכיה, תוכל האישה לתבוע מהבעל השלמת מזונות אישה, כלומר את הסכום החסר לה להשלמת צרכיה.
    כאן המקום להוסיף כי במקרה שהאישה מרוויחה כסף מעל הדרוש לה למזונות אישה, אין היא מעבירה את היתרה לבעל. תשלום המזונות הוא חד צדדי, מהגבר לאישה בלבד.
     
  2. “מורדת”- אישה המסרבת לקיים יחסי אישות עם בעלה ללא סיבה מוצדקת, מאבדת את זכותה ל מזונות אישה. יחד עם זאת, במידה והאישה נשארת בבית ומסרבת לקיים יחסי אישות מטעם מוצדק, קיימת אפשרות לחיוב הבעל בתשלום מזונותיה. קיימת חשיבות לשאלה מי הגיש את תביעתו קודם.
    כאן נכנסת שוב סוגית “מרוץ הסמכויות” וחשיבותה, לדוגמא אם האישה הקדימה והגישה את תביעת מזונות אישה לבית המשפט לענייני משפחה, גוברים סיכוייה שבית המשפט ימצא הצדקה בסירובה לקיים יחסי אישות, ויפסוק לה מזונות אישה על אף סירובה לקיים יחסי מין. מאידך גיסא, בדרך כלל בית הדין הרבני יבדוק לעומק את שאלת ההצדקה לסירוב, ובמקרים רבים לא יפסוק מזונות אישה.
     
  3. אישה אשר עזבה את הבית – מזונות אישה ניתנים לאישה אשר חיה עם בעלה.
    אם האישה עזבה את הבית אין היא יכולה לקיים את החובות המוטלות עליה כלפיו מתוקף הנישואין, ואל כן מפסידה את מזונות אישה.
    כאן המקום להדגיש כי אישה אשר עזבה את הבית מחמת “טעם מבורר” תקבל מזונות אישה.
    “טעם מבורר” – זה כל סיבה שתראה מוצדקת בעיני בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה. כגון: אלימות של הבעל, איומים (כדוגמא: איום ברצח) יחס רע או משפיל של הבעל כלפי אשתו, התעמרות של בני משפחת הבעל באישה, כאשר הבעל נהוג בעצבנות ובגסות רוח, כאשר האישה טוענת שהבעל הכאיב לה במהלך חיי האישות וכן הלאה. על פי פסיקת בית המשפט על אישה לספק “אמתלא קלה כנוצה”, קרי צידוק מינימאלי לעזיבתה על מנת שלא תפסיד מזונות אישה.
    כאן נכנסת שוב סוגית “מרוץ הסמכויות” וחשיבותה, אישה שעזבה את הבית צריכה להוכיח שהתקיימו נסיבות המצדיקות את עזיבתה, אך מידת ההוכחה הנדרשת בבית המשפט לענייני משפחה קלה ביותר (צידוק מינימאלי), בעוד שבבית הדין הרבני ידרשו הוכחות משמעותיות לביסוס הטענה על מנת שתקבל מזונות אישה.
     
  4. “זנתה תחתיו” – אישה אשר בגדה בבעלה אינה זכאית לתשלום מזונות אישה. יש להדגיש כי נדרשות ראיות כבדות משקל לקיום בגידה. במקרים רבים, אין די אפילו בהודאת האישה, שכן קיים חשש, שהיא מודה על מנת להתגרש במהירות. המטרה של שלילת מזונות אישה היא, להוביל במקרים אלה לגט מהיר. בית המשפט לענייני משפחה ידרוש ראיות כבדות משקל על מנת לשלול מזונות אישה.
    בנוסף, בית המשפט לענייני משפחה פסק לאחרונה, כי שלילת מזונות אישה, בנסיבות כאמור, פוגעת בעקרון השוויון.
     
  5. אי קיום מצוות הדת – אישה הגורמת לבעלה באופן מכוון לעבור על כללי הדת, תישלל ממנה תשלום מזונות אישה בהתקיים שני תנאים מצטברים:
    • 5.1.   האישה פעלה במכוון- טעות בתום לב אינה קבילה לשלילת מזונות אישה.
    • 5.2.   הבעל שומר מצוות, קרי הבעל אינו יכול לטעון שהאישה מכשילה אותו, אם הוא עצמו רגיל לעבור עבירות כאלו. אם התנהגות האישה לא הפריעה לבעל במהלך הנישואין, לא תתקבל טענה זו על רקע סכסוך הגירושין ורצון להימנע מתשלום מזונות אישה.
       
  6. נישואין אזרחיים – כאשר מדובר בבני זוג יהודים אשר נישאו בנישואים אזרחיים ולא נישאו בנישואין דתיים כדת משה וישראל (כדמו”י). החיוב של הבעל לתשלום מזונות אישה נובע מדין תורה – אינו חל כאן. הלכה קובעת שאישה כזאת אינה זכאית לתשלום מזונות אישה מבעלה, מאחר ולא נישאה על פי דין תורה ועל כן חיובי הבעל כלפיה הקבועים בהלכה – אינם מתקיימים.
    יש להדגיש כי כאשר מדובר באשה יהודיה הנשואה בנישואי תערובת לבן דת אחרת או למחוסר דת, או באשה לא יהודיה או מחוסרת דת הנשואה ליהודי, או בבני זוג שאינם יהודים כלל – הרי שחל החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) ואז חובתו של בעל לשאת לשלם מזונות אישה נובעת לא מהדין האישי החל עליו, אלא כתוצאה מהחוק ואזי במצב כזה בית המשפט יפסוק מזונות אישה.

כל הגורמים הללו או אפילו חלק מהם יוצרים פערים משמעותיים בין מזונות אישה הנפסקים בבית הדין הרבני לבין מזונות אישה הנפסקים בבית המשפט גירושין ולענייני משפחה.
יתרון או חסרון תלוי באיזה צד של המתרס עורכי דין גירושין נמצאים הוא הסמכות שיש לבית הדין הרבני על פי בית המשפט גירושין ולענייני משפחה הוא בסמכותו לקבוע “מדור ספציפי” לאישה.

 

מתי אישה לא זכאית לקבל מזונות אישה


  • מאמרים נוספים רלוונטים