מהו מרוץ הסמכויות ?

בישראל קיימות שתי ערכאות העוסקות במקביל בעניינים המרכזיים של הגירושין : מזונות אשה, חלוקת רכוש, ומשמורת ילדים.

• בית הדין הרבני – הפועל על פי המשפט העברי הדתי, ומסתמך על ההלכה היהודית.

• בית המשפט לענייני משפחה – הפועל על פי חוקי המשפט הישראלי ומסתמך על ספר החוקים ופסיקות מנחות של בית המשפט העליון.

בשל הבדלי הגישה המהותיים בין שתי ערכאות שהוזכרו, ההבדל בחוקים לפיהם דנים בכל ערכאה, וההבדלים בכמות וצורת הראיות הנדרשות להוכחת הטענות, קיימת חשיבות רבה לגבי המקום בו יתקיים הדיון בגירושין וסוגיית מרוץ סמכויות. 
סמכות בית המשפט או בית הדין הרבני במקרה של הגשת תביעות מקבילות, תוכרע על בסיס מבחן כרונולוגי הקובע כי מועד הגשת התביעה הראשונה הוא שיכריע את הכף בעניין קניית הסמכות ונצחון בסוגיית מרוץ סמכויות. 
בג”צ 8497/00 פלמן נגד פלמן הוא שקבע את הכללים המנחים בעניין סמכות השיפוט במצבים של מרוץ סמכויות. על פי ההלכה הקיימת, כאשר אחת משתי הערכאות קנתה סמכות לדון בעניין, לא תדון באותו העניין הערכאה האחרת אף אם נתונה לה סמכות מקבילה.
מצב זה יוצר מרוץ סמכויות בין בני הזוג, בו כל אחד מהם מנסה להגיש את בקשתו ראשון בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה.

יש להשתמש בזהירות רבה בסוגיית מרוץ סמכויות. לא בכל מקרה כדאי דווקא לגבר לפנות לבית הדין הרבני, לעיתים דווקא לאישה כדאי לפנות לבית הדין הרבני. ההחלטה בדבר הגשת תביעות בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה היא הינה חלק מחשיבה אסטרטגית גירושין אותה יש לתכנן טרם פתיחת ההליכים המשפטיים, שכן ביצוע שגיאה דווקא בסוגית מרוץ הסמכויות שהינו שלב קריטי, עלולה להשפיע לאחר מכן על כל התנהלות העניינים של הליכי גירושין.
את ההחלטה בדבר הערכאה המשפטית העדיפה, רצוי לקבל תוך קבלת יעוץ משפטי מקיף ומעמיק אצל עורך דין המתמחה בדיני משפחה ובסוגיית מרוץ סמכויות בפרט.

בכל מקרה בו יש ספק האם להגיש תביעה כדי “לתפוס את הסמכות” או לא להגיש כדי שלא להסלים את המצב – מומלץ להגיש תביעה על מנת לוודא שהערכאה הרצויה לאותו לקוח תדון בנושא, ולאחר הגשת התביעות – להציע לבן הזוג לפנות לגישור.

פגישת ייעוץ בנושא גירושים במשרדנו