ירושת משק חקלאי – צוואת בן ממשיך

כיום משקים חקלאיים ערכם הכלכלי רב ולרוב זה כל הונם של הורים, על זה מתווספת העובדה שלא ניתן לחלק משק חקלאי בין מספר אנשים ויש לנו מתכון בטוח לסכסוך משפחתי.

על זה יש להוסיף סוגיית כמו: הבן הממשיך, בניית בית שני לילדים בנחלה, החלטה 979 (1155), פיצול הנחלה וכדומה.

כתיבת צוואה היא מלאכת מחשבת בפני עצמה ויש לעשותה ברגישות המתבקשת על מנת לקיים את רצון המצווה ומאידך גיסא למנוע פילוג משפחתי. 
בעלי זכויות בנחלה המעוניינים לכתוב צוואה וגם להשאיר משפחה מלוכדת, ראוי ראשית שיכירו את מורכבות ההורשה בנחלאות חקלאיות.

קצת היסטוריה

בתחילת המאה ה-20, בראשית ההתיישבות החקלאית בא”י הייתה מטרה של ייעוד חקלאי לקרקעות. הקרקע הייתה של הלאום (היום מינהל מקרקעי ישראל) הלאום יכול היה לפקח מי יקבל קרקע. הקריטריון השני באידיאולוגיה היה- עבודה עצמית של הקרקע ללא עובדים זרים. חילקו את המשקים כך שכל משק יספיק לכלכלת משפחה אחת.   

זה בנוי משני אלמנטים:

1. מניה באגודה השיתופית – אישית ולא ניתנת להעברה לא בחיים ולא לאחר פטירה. זו זכות אישית שלא ניתן להעביר.

2. הסדר  קרקעי – ניתן להעברה בצוואה או בדרך אחרת עליה נדבר אך גם זה כרוך בפיקוח האגודה. 

הכל כמובן נוצר מן האידיאולוגיה של הפרחת השממה לפי התאגדות חקלאית מסוימת- קיבוץ, מושב עובדים, כפר שיתופי, מושב שיתופי.  

המציאות הראתה שלאדמה בד”כ לא היה הרבה ערך ואנשים רכשו בזול והערך היה להוציא את הפרנסה מן האדמה או רפת/לול והקרקע לא הייתה המרכיב הרווחי. 

הורשת משקים מבוססת על החלטות היסטוריות

והיום –

היום זה סיפור אחר- לא מיני ולא מקצתי נשאר מהאידיאולוגיה- היום החקלאות במצב קשה, הקרקעות מעובדות, אם בכלל, ע”י עובדים זרים ולא מספקות את הפרנסה למשפחה. 

רוב המשקים כיום משמשים כאזורי פרברים, וילות, בתי הארחה וכו’ אך אנו עדיין מקובעים להסדרים שנקבעו ע”י הקק”ל לפני 100 שנה. למרות שהתמונה השתנתה לגמרי בפועל.

 

נוכח אי שינוי החוק בהורשת משקים יש להתבסס על הסדרים הישנים

בעלות על הנחלה –

מעט מאוד ממשקים בארץ הם בבעלות פרטית, רוב בעלי המשקים הם ברי רשות. “בר רשות” – הינה זכות זמנית הניתנת לביטול בכל עת.

ישנם מס’ סוגי חוזים – 

חוזה משולש – מינהל מקרקעי ישראל – סוכנות – אגודה – חבר

קק”ל (מינהל) ערכה בעבר חוזה חכירה עם הסוכנות, והסוכנות לקחה משבצת מסוימת ועשתה עליה חוזה עם האגודה שנהפכה לבר רשות.  האגודה החקלאית היא זו שחילקה את המשבצת לנחלות ונתנה לחבריה להיות ברי רשות בנחלות. זה בר רשות של בר רשות.

חוזה דו צדדי – מינהל מקרקעי ישראל –  אגודה – חבר

חוזה בין הקק”ל לאגודה ולחבר. ידוע בשמו גם כחוזה משבצת. זהו חוזה בר רשות קלאסי.

חוזה חכירה ישיר – מינהל מקרקעי ישראל –  חבר

חוזה ישירות בין המינהל לחבר (למשתכנים על הקרקע). חוזים כאלה קיימים בדרך כלל במושבים שהוקמו בטרם קום המדינה (למרות שאני אישית נתקלתי בחוזה כזה גם במושב שהוקם בשנות 50). רוב החוזים האלה הסתיימו בשנות ה 80 ולא חודשו. 

 

תוכן החוזה עם המינהל משפיע על אפשרות הורשת משק חקלאי

הורשת נחלה/משק חקלאי –

העיקרון המנחה את מינהל מקרקעי ישראל עוד משנת 1965 הוא שהנחלה הינה יחידה חקלאית, כלכלית, עצמאית שאינה ניתנת לחלוקה בין היורשים. כפועל יוצא מכך לא ניתן להעביר או להוריש נחלה אלא לילד אחד של בעל הנחלה.

על פי פסיקת בתי המשפט, ירושת הנחלה נקבעת לפי הוראות החוזה החל ביחסים שבין בעל הנחלה למינהל מקרקעי ישראל.

הפסיקה בהורשת נחלאות מילאה את החסר בחוק

 

הצוואה והבן ממשיך –

כאמור חשוב לקרוא ולהבין את החוזה שקיים בין בעלי המשק למינהל מקרקעי ישראל ועל סמך זה להכין צוואה ברורה ומסודרת. יתרה מזאת יש עוד מספר מכשולים בדרך, כגון מה דינו של הילד/הילדה שבנו במשק ומה קורה עם הבן הממשיך. סוגיית הבן הממשיך איננה חדלה להעסיק את בתי המשפט ולא פעם קימות סתירות בין הצוואה לבין מינוי בן ממשיך.

 

לסיכום על בעלי המשקים לזכור שמדובר בדיני נפשות ולכן חשוב להתייעץ עם עורך דין בתחום הירושה שמבין בנושא משקים ונחלאות ויאפשר לכם להכין צוואה ברורה ומסודרת עם הוראות ליורשים כיצד לנהוג בנחלה. והכי חשוב שתקבלו צוואה ישימה שתמנע אסון שיתחולל על ראש היורשים בעתיד.

כשעוסקים בהורשת משק חקלאי מתעסקים בדיני נפשות

פגישת ייעוץ בנושא הורשת משק חקלאי במשרדנו 

כאמור פגישת ייעוץ ראשונית עם עורך דין הכרחית ואין לה תחליף. במידה והנכם שוקלים לכתוב צוואה חשוב לפנות ראשית לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי.

במסגרת פגישת ייעוץ במשרדנו (הכרוכה בתשלום) תקבלו מידע מקיף ומפורט על זכויותיכם המשפטיות, תמונת המצב המשפטי הרלבנטית לגביכם, והכי חשוב מהם דרכי הפעולה והאסטרטגית שעליכם לנקוט.  

מדובר בפגישה עורכת כשעתיים. לכן חשוב להצטייד במסמכים רלבנטיים (אם יש), והכי חשוב לא להתבייש לשאול כל שאלה כדי שתוכלו להפיק מהפגישה את המירב האפשרי ולקבל בסופה תמונה ברורה על מצבכם הנוכחי ולאן פניכם מועדות.  

בסיום הפגישה, תוכלו לקבל הצעת מחיר מפורטת לכתיבת צוואה על ידינו. היה ותבחרו לשכור את שירותי המשרד – תקוזז עלות הפגישה מתוך שכר הטרחה בגין הטיפול.

 

לקביעת פגישת ייעוץ ראשונית, חייגו עכשיו: 077-4150027

 

חשוב להתייעץ עם עוורך דין טרם הורשת משק או נחלה


  • מאמרים נוספים רלוונטים