ירושה ורכוש משותף

במהלך שנות חייהם המשותפים צברו בני הזוג דברים שלמענם עמלו קשות יחדיו או לחוד במהלך שנות הנישואין. כרכוש משותף מוגדר למעשה כל דבר שנצבר על ידי בני הזוג במהלך שנותיהם יחדיו כזוג נשוי כשבמושג זה כלולים: נכסים, מיטלטלין בתוך הבית, נכסים כספיים שנצברו במהלך השנים, זכויות שונות על בתי עסק או מניות, זכויות סוציאליות במקום העבודה ועוד. 

לפי החוק, רכוש זה צריך להתחלק שווה בשווה בין בני הזוג אך לעיתים לא כל גירושין מסתיימים בצורה חלקה ולכן גם חלוקת רכוש הופכת לעיתים לעניין מורכב ומסובך. לעיתים צצות מחלוקות כאשר יטען אחד מהצדדים כי חלק מהרכוש התקבל כירושה או חלק מהרכוש התקבל כמתנה. על הטוען להביא הוכחות חותכות כדי להוכיח את טענתו זו.

לעיתים מנסה אחד מבני הזוג, לרוב מי שהיה אחראי על חסכונות ונכסי המשפחה, להתחמק מחלוקת הרכוש שווה בשווה על ידי הברחת נכסים לגורמים שונים מחוץ למסגרת הנישואים או לעיתים אף מחוץ לגבולות המדינה.

פירוק שיתוף בין בני הזוג יכולה להיעשות בצורה יפה ומוסכמת על שני בני הזוג אך לעיתים הרצון הוא חד צדדי ואז הצד השני שאינו מעוניין בגירושין ובפירוק השיתוף יכול להשתמש בדירה כאמצעי כדי להפעיל לחץ על הצד השני המעוניין בגירושין. הצד המתנגד עלול להתנות את הגירושין בקבלת חלק גדול יותר בנכס ובמיטלטלין. במקרה שהדירה משמשת כדירת מגורים המשמשת גם את הילדים יכול בית הדין הרבני לעקב את פירוק השיתוף במקרקעין לטובת הילדים הקטינים. כאשר לבני הזוג יש נכסים נוספים בנוסף לנכס בו הם גרים, יתבצע איזון משאבים שבו יוערך סך הרכוש והחלוקה תתבצע מסך כל הרכוש הקיים לבני הזוג. 

ירושה אינה נחשבת לרכוש משותף

כל הרכוש של בני הזוג משותף לשניהם ומתחלק שווה בשווה אלא אם כן ישנו הסכם ממון שנערך לפני החתונה למשל לגבי דירה שקיבל אחד מהצדדים בירושה. דירה שקיבל אחד מבני הזוג בירושה אינה נכס משותף מאחר ולא נעשו מאמצים משותפים כדי לרכשה אלא אם כן הייתה כוונת שיתוף בירושה כמו במקרה ונכסי הירושה הוכנסו לתוך חשבון משותף ונוצלו לשיפוץ הדירה המשותפת.  

חשוב להדגיש כי ישנם מקרים בהם בתי המשפט לענייני משפחה כן מחלקים באופן שווה או באופן יחסי אחר, ירושות ומתנות שקיבלו בני זוג במהלך נישואיהם. הסיבה לכך שהוכח בפני בית המשפט כי הייתה כוונת שיתוף ספיצפית לגבי נכס כזה או אחר ולכן רשאי בית המשפט להסתמך על דין הכללי ולחלק את הנכס בין בני הזוג באופן שווה למרות שמדובר בירושה או מתנה שקיבל אחד מבני הזוג. 
יש לציין כי פסיקת בימ”ש העליון היא עקבית, כך שגם לאחר חקיקת חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל”ג-1973, ודחיית אפשרות החלתה של חזקת השיתוף במקביל להסדר איזון המשאבים הקבוע בו, עדיין ניתנת אפשרות לצד להוכיח כוונת שיתוף בנכס מסוים על יסוד הדין הכללי, להבדיל מחזקת השיתוף הכללית. 

יש להיות מאוד זהירים בכל מה שנוגע לנושא חלוקת הרכוש ורצוי להתייעץ עם עורך דין המתמחה בנושא הגירושין כיצד יש לנהוג במקרה והיחסים עולים על שירטון ומסתיימים בגירושין וזאת כדי למנוע אי נעימויות ומפח נפש בעתיד.

 
ירושה לעיתיים משנה את חלוקת הרכוש המשותף

  • מאמרים נוספים רלוונטים