ידועים בציבור כל הזכויות

ראשית יש לציין כי מוסד הידועים בציבור בא לידי ביטוי בבתי המשפט נוכח כורח המציאות הקיימת כיום בישראל ובעולם כולו, בו זוגות חיים חיי שיתוף מבלי להתחתן. לרוב מדובר בזוגות שבחרו לחיות ככה מפאת שיקולי נוחות ושיקולים אישיים, או בגלל שקיים איסור נישואין מסיבה כלשהי או זוגות שהתגרשו והחליטו לחיות תחת קורת גג אחת כזוג לכל דבר מבלי כל הטקסים ברבנות.יש לציין כי ישנם זוגות שפותחים פרק שני בחייהם ואינם רוצים להינשא או בוחרים לחיות יחד אך מבחינה אידאולוגית אינם רוצים להינשא בנישואים דתיים. גם במקרים אלו הזוג מוכר בעיני בתי המשפט בישראל כידועים בציבור.

לפי הפסיקה של בתי המשפט במדינת ישראל, ידועים בציבור, הם מי שמנהלים חיי שיתוף כאשר עליהם לעמוד במספר קריטריונים ברורים שבהם: ניהול חיי שיתוף, ניהול משק בית משותף בצורה שווה ולא להיות נשואים למישהו אחר בזמן חייהם המשותפים.

חייהם של הידועים בציבור זהים לאלו הנישאים אלא שבמקרה פרידה הופך העניין למורכב יותר והם חייבים להוכיח כי אכן הייתה שיתופיות וכי יש להם חלק ברכוש המשותף או ברכוש בן הזוג ואף בהצלחתו ונכסי הקריירה שלו.

פרידה של ידועים בציבור היא עניין מורכב

 

ידועים בציבור מגורים משותפים

ידועה בציבור אינה מחויבת לחיות תחת קורת גג אחת עם בן זוג והזוג יכול לבחור לחיות בדירה נפרדת אך לנהל מערכת יחסים שיתופית ואף להיות מוכרים בעיני החוק כידועים בציבור. 

כל מקרה נבחן לגופו ובמידה וקיימת בעיה משפטית יש לבחון לעומק את המערכת הזוגית ולהביא הוכחות חותכות וברורות כי אכן בני הזוג קיימו חיי שיתוף וניהלו משק בית משותף לאורך תקופה ממושכת. במידה ויוכח כך, גם אם החזיקו בשתי דירות וחיו לסירוגין ביחד אך בכל זאת חיו חיי שיתוף יוכרו כידועים בציבור ויחולו עליהם כל החוקים שחלים על ידועים בציבור המוכרים בעיני החוק כזוג נשוי לכל המשתמע מכך.

פעמים רבות ישנם בני זוג מבוגרים שאמנם חיים חיי שיתוף מבחינה זוגית וכלכלית אך אינם מעוניינים מסיבותיהם הם לעבור לגור ביחד. במידה ובני הזוג חיו כידועים בציבור אך לא התגוררו יחדיו, אין שום מניעה כי יוכרו כידועים בציבור במידה ויוכיחו שכך היו הדברים וכי הם היו זוג לכל דבר. זכותם של בני הזוג לשמור על דירות נפרדות, לא חלה עליהם חובת שיתוף הנכסים בניגוד לזוג נשוי. אך למרות היותם גרים בדירות נפרדות הם יכולים להוכיח כי ניהלו מערכת זוגית, הופיעו בציבור ביחד וכו’ ולהוכיח כי היו ידועים בציבור האחד של השני.

למרות שאין חובה כי ידועים בציבור יגורו יחדיו, חובה עליהם לקיים מערכת זוגית לפרק זמן ארוך ולא לפרק זמן ארעי, שאם לא כן, לא יוכרו כידועים בציבור, ולא יחולו עליהם כל הזכויות החלות על זוג ידוע בציבור שדינו בעיני בית המשפט כדין זוג נשוי לכל דבר.

כאן המקום להדגיש כי כאשר מדובר בחיי משפחה משותפים אין הכוונה להמשיך ולגדל דור חדש של ילדים. תא משפחתי יוכר גם אם הנישואים אינם פורמליים וגם אם אין בכוונתם להביא ילדים במשותף מפאת גילם או משיקולים אחרים אך בכל זאת הם קשרו גורלם זה בזה מתוך רצון כנה ואמיתי להיות יחד ומנהלים משק בית משותף ושווה ביניהם.

מגורים משותפים של ידועים בציבור לא חייבים להיות באותה דירה

 

ידועים בציבור ירושה

לפי בית הדין הרבני ועל פי ההלכה היהודית, אין הכרה בידועים בציבור ולפיכך הידוע או הידועה בציבור אינים זכאים לרשת. אולם, בעיני בתי המשפט הם מוכרים כזוג לכל דבר ויכולים להגיש תביעה בבית משפט לפי חוק הירושה.

לפי סעיף 55 לחוק הירושה במידה והידועה בציבור או הידוע בציבור עומדים בתנאים המכירים בהם לפי החוק כידועים בציבור הם זכאים לרשת את בן הזוג עם מותו וזכות זו יכולה להישלל רק במידה וקיימת צוואה המורה אחרת.

לפי חוק הירושה הידועה בציבור זכאית למזונות מהעיזבון במידה והיא עומדת בכל התנאים המגדירים אותה כידועה בציבור. ילדיהם של הידועים בציבור זכאים לרשת אותם גם אם לא היו נשואים. במידה והידועה בציבור התאלמנה ותוכיח את היותה ידועה בציבור של המנוח היא תוכר לפי חוק הביטוח הלאומי ותהיה זכאית לקבל את התגמולים המגיעים לאלמנה לפי החוק, ללא סחבת וללא בתי משפט.

שלא כמו במקרה של זוג נשוי, הזכאות לירושה במקרה של ידוע בציבור אינה אוטומטית ותלויה בהוכחות שיביא כדי להוכיח את היותו ידוע בציבור ובנסיבות המקרה. כל מקרה נבחן לגופו.

 

ידועים בציבור זכאים לרשת

 

חלוקת רכוש בין ידועים בציבור

מאחר במקרה של ידועים בציבור מערכת היחסים אינה מסודרת, השיתוף על הנכסים לפי חוק יחסי ממון אינו תקף (החוק אינו חל עליהם) אלא חלה חזקת השיתוף. נוכח העובדה כי השיתוף אינו מובן מאליו וצריך להוכיח כי הקשר אכן יציב וכי לצדדים יש או הייתה כוונת שיתוף בכל מה שקשור לנכסים. אם ייפרדו בני הזוג, בניגוד לבני זוג הנישאים כדת משה וישראל או נישואים אזרחיים, על בן הזוג הטוען בשיתוף יהיה להוכיח כי אכן היה שיתוף ויש לו חלק בנכסים בצורה שווה.

 

על מנת להתחלק ברכוש יש להוכיח כוונת שיתוף

חשיבות הסכם ממון בין ידועים בציבור

בישראל יש כ- 85,000 זוגות החיים כידועים בציבור. מומלץ לזוג החי כידועים בציבור לעשות הסכם ממון שבו יסכימו על דברים מראש במידה וייפרדו. במידה ויחליטו לחתום על הסכם כזה יצטרכו בני הזוג לאשרו בבית המשפט לענייני משפחה או אצל נוטריון, לפי בחירתם. בהסכם זה יוסדר מראש ביניהם שאלת הרכוש, הפירוד והמזונות.

הסכם ממון חשוב במיוחד בין ידועים בציבור

 

ידועים בציבור זכויות מהמדינה

ראשית יודגש כי סטטוס של ידועים בציבור על ידי המדינה ניתן לזוג שחי תחת קורת גג אחת ויש ביניהם שיתוף כלכלי לכל דבר בכל מה שקשור : לאוכל, הלבשה, צרכי הבית ועוד. ובתנאי שהזוג מקיים חיי משפחה וחיים אינטימיים וחי יחד מתוך בחירה, אהבה וכבוד הדדי אחד כלפי השני.
בלי התנאים הנ”ל לא יוכרו בני הזוג כידועים בציבור. הבדל בולט בין מצבם של הידועים בציבור ובין הנשואים הוא חובת ההוכחה. הוכחת קיומם של נישואים היא בדרך כלל עניין של מה בכך, באמצעות הצגת תעודת נישואים שהוציא גורם המוסמך לכך, או על-פי הרישום במשרד הפנים. הוכחת סטטוס של ידועים בציבור מצריכה הבאת עדים המכירים היטב את אורח חייהם של בני הזוג ויכולים לאשר שאכן מדובר בידועים בציבור ולא בחברים טובים בלבד. בעוד שהנישואים מתחילים במועד חד וברור, לא כך המצב ביחס לסטטוס של ידועים בציבור. תנאי בסיסי להוכחת סטטוס של ידועים בציבור הוא מגורים יחד וניהול משק בית משותף.

כאשר מדובר בבני זוג שלא נישאו נישואים יהודיים, בית המשפט יכול לקבוע כי חובת המזונות חלה על בן זוג אחד כלפי בן הזוג השני כדי להבטיח את רמת חייו ושיקומו לאחר הפרידה.

ידועים בציבור זכאים לביטוח זקנה וביטוח שארים ולעיתים אף ידוע בציבור יקבל עם מות בן זוגו גמלה. לגבי מס הכנסה אין איחוד של המיסוי ויש בכך יתרונות רבים.
לידועים בציבור אף יש זכות לקבל מזונות מעיזבון בתנאי שלא היה נשוי במהלך החיים ביחד. 
בחוק הביטוח הלאומי נאמר: “אשתו – לרבות הידועה בציבור כאשתו והיא גרה עמו”, כלומר כל הזכויות (ושלילת הזכויות) שמקנה החוק לאשת איש מוקנות גם לידועה בציבור. בהתאם לכך, מאפשר המוסד לביטוח לאומי למלא שאלון לידועים בציבור, שמהווה בסיס להחלטה של המוסד לביטוח לאומי להכיר בזוג כידועים בציבור.

כאן המקום לציין כי ישנם כ 23 חוקים הקשורים לידועים בציבור אך רובם עוסקים במתן זכויות והטבות שונות לידועה בציבור ורק מספר חוקים – כשליש מחוקים – מעניקים זכויות והטבות שונות באופן שווה לידועה ולידוע בציבור.
זאת עוד נדגיש כי מבחינת תוכן החוקים הרי רובם המכריע של חוקי הידועים בציבור דנים בזכויות ובהטבות סוציאליות וחומריות שונות, כגון: גמלאות, שיקום, הגנת הדייר ועוד. ורק שני חוקים – חוק השמות וחוק הירושה חורגים מן המסגרת של חוקים סוציאליים.
 

זכויות מהמדינה מגיעים גם לידועים בציבור

 
 

 


  • מאמרים נוספים רלוונטים