ידועים בציבור

אם אדם נשוי מעוניין להוכיח את נישואיו די לו בהצגת תעודת נישואין על פי רישום הקיים במשרד הפנים (נישואים רבניים או נישואי חו”ל). כשאדם החי בזוגיות ללא נישואין, במעמד של ידועים בציבור, בכדי להוכיח את הסטאטוס שלו עליו למצוא עדים שיעידו על כך שהוא אכן חי בזוגיות. 

הבדל נוסף הוא תאריך תחילת החיים המשותפים: בתעודת הנישואין מצוין התאריך שחור על גבי לבן, לא כן אצל אדם ידוע בציבור. לפני שנים הכירה המערכת המשפטית בחברה המערבית רק באיחוד על יד נישואין. היום כבר מכירה המערכת בנישואין חד מיניים. בין לבין הכירה המערכת גם בידועים בציבור כסטאטוס זוגי. למושג ידוע בציבור כבר לא נלוות בושה או הקשר של “פילגש” או “מאהב”. בעוד בני זוג נשואים הם להלכה וגם למעשה, ידועים בציבור הם רק למעשה, כלומר: de facto. 

על ידועים בציבור מוטלת חובת ההוכחה

הגדרת המונח ידועים בציבור היא: בני זוג המתגוררים תחת אותה קורת גג, מנהלים משק בית משותף, ואף צוברים רכוש משותף ומביאים ילדים לעולם. כלומר, הם מנהלים אורח חיים נורמטיבי בדיוק כמו זוג נשוי. חלקם אינם נישאים מתוך בחירה (עברו גירושין קשים/ אינם מאמינים במוסד הנישואין) וחלקם מטעמי דת (ידועה בציבור שהיא גרושה שבן זוגה הוא כהן). 

זוג של ידועים בציבור יכולים לחתום על הסכם ממון / הסכם לחיים משותפים שהוא מעין הסכם לפני נישואין ביניהם והוא נערך לפני שהם נכנסים לחיים משותפים. הסכם כזה מקובל על המערכת המשפטית, אם כי יש שופטים שיתייחסו אליו כאל הסכם ממון של זוג נשוי, על כל המשתמע מכך, ויש  שיחשיבו אותו להסכם רגיל לפי דיני החוזים הכלליים. כך או אחרת, הסכם ממון בין בני זוג ידועים בציבור הוא עניין מקובל וקביל במערכת המשפטית. 

מה קורה אם שיתוף כזה בין ידועים בציבור מסתיים במוות של אחד מבני הזוג? יש התייחסות לכך בחוק הירושה 1965 בסעיף 55 :”מעיין ירושה”. שם מציינים חמישה מדדים לקביעה כי בני הזוג היו ידועים בציבור:

1. יחסי אישות בין בני הזוג – האם היה בחייהם המשותפים פן אינטימי. 

2. הפן האמוציונאלי – שני בני הזוג ראו עצמם כבני זוג.

3. הפן הכלכלי – בני הזוג ניהלו משק בית משותף.

4. כוונת קביעות – המדד הזה מדבר על כוונת שני בני הזוג לקשר של קבע ביניהם.

5. פן הכשירות – אף אחד משני בני הזוג אינו נשוי לאדם שלישי.

בימינו יש גמישות לגבי תקופת הזמן ש”מוכיחה” את הסטאטוס ידועים בציבור וגם לגבי נישואין של אחד הצדדים לצד שלישי, אבל יש צורך בצוואה מפורשת. כיום בית משפט מכיר באדם או באישה כידועה בציבור גם אם לא קיימו משק בית משותף ומגורים משותפים. מבחן המגורים המשותפים לעניין הגדרת הידוע/ה בציבור הוא רק אחד האלמנטים המשפיעים על ההחלטה בסוגיית זיהוי זכויותיהם של ידועים בציבור. כך למשל הזכות לדמי מזונות נשמרת נכון להיום. 

זוג ידועים בציבור יכול להגיש בקשה להכרה בסטאטוס שלהם במוסד לביטוח לאומי. אף בחוק ביטוח לאומי מוזכרת ידועה בציבור וזכויותיה. זכות אחת כזאת היא, לדוגמא, הזכות למזונות. אם סולקה ידועה בציבור מדירת המגורים המשותפת באופן פתאומי, על בן זוגה לשם לה מזונות לתקופה מסוימת וסבירה. דמי המזונות האלה נועדו כדי שהאישה תוכל להסתגל לחייה לאחר הפרידה מבן זוגה מחוץ למסגרת, להשתלב במקום עבודה, לשקם את עצמה ולהתרגל לחיים החדשים שלה.  

המזונות יכולים להיות משולמים לאישה בסכום חד פעמי או בתשלומים. משך תקופת זכאותה למזונות תלויה במדדים כמו משך החיים כידועים בציבור, ואורך הזמן הנדרש לה לשיפור כושר ההשתכרות ולהתערות במעגל העבודה.

 

התייחסות החוק לנושא ידועים בציבור בחברה


  • מאמרים נוספים רלוונטים