חלוקת רכוש בעת הליך גירושין בבית דין רבני

קיימת תופעה של פגיעה בזכויות נשים (חלוקת רכוש לא שוויונית) בפסיקת בית הדין הרבני, תוך חריגת בית הדין הרבני מסמכותו במסגרת פסקי הדין הניתנים על ידו בתיקי גירושין ככלל ובתיקי חלוקת רכוש בפרט (על ידי חלוקת רכוש לא שוויונית).

בית הדין הרבני הוא ערכאה שיפוטית, שהוקמה מכוח דבר חקיקה לדון בהליכי גירושין, חלוקת רכוש ומעמד אישי. בתי הדין הרבניים לגירושין שואבים את סמכות שיפוטם בהליך חלוקת רכוש מחוק מדינה, אשר העניק להם סמכות זו.
למעשה קיימת התעלמות מצד דייני בתי הדין הרבניים באשר למקור סמכותם הממלכתי בהליכים.
הרב שלמה דיכובסקי כתב: “בתי הדין הרבניים דנים, כידוע, לפי דין תורה. לפי התורה, סמכותם של בתי הדין היא בלתי מוגבלת, בהיותה נובעת מן המחוקק האלוקי, ולא מן המחוקק האנושי.”
דברי השופט י. כהן (נשיא בית המשפט העליון לשעבר): “העובדה של קיום מדינת ישראל לא הטביעה את חותמה במידה משמעותית על פסקי הדין של בתי הדין הרבניים ולא פעם מתעורר הרושם שנעשה אף מאמץ מכוון להתעלם מקיום המדינה בהליך גירושין” .

לפעמים בתי הדין מבצעים חלוקה לא שיויונית של הרכוש המשותף

גורם מרכזי בעת חלוקת רכוש, אשר משפיע על האופן בו תתבצע חלוקת רכושהינו המועד בו נישאו בני הזוג אשר ברצונם לבצע חלוקת רכוש.

בני זוג שנישאו לפני החלת חוק יחסי ממון ב 1.1.74 חלה עליהם הלכת השיתוף (שהיא יציר הפסיקה של בית המשפט העליון) בעת חלוקת רכוש.
הדין הדתי לא מכיר בחזקת שיתוף בעת חלוקת רכוש בהליך גירושין. מכיוון שלא מדובר בחוק אלא בפסיקה תקדימית, דיני בית הדין הרבני טוענים שאינם כפופים לפסיקה של בית המשפט העליון.
בתי הדין הרבניים הם ערכאה מקבילה לבתי המשפט גירושין וענייני משפחה ועל כן לא רואים עצמם מחויבים לפסיקת בית המשפט העליון בעת חלוקת רכוש.

בתי הדין הרבניים פוסקים על פי הלכה בנושא חלוקת הרכוש

בני זוג שנישאו אחרי החלת חוק יחסי ממון ב 1.1.74 חלה עליהם החוק עצמו. על כן בית הדין הרבני מחויב לפסוק חלוקת רכוש על פי החוק. אכן בית דין רבני מחויב לחוק זה, אולם כדי שפסיקתו תהיה תואמת את הדין הדתי משתמש בסעיפים בחוק יחסי ממון בצורה הבאה:

  1. סעיף 3 לחוק יחסי ממון:
    “תחולת ההסדר
    (א) לא עשו בני הזוג הסכם-ממון, ואם עשו – במידה שההסכם אינו קובע אחרת, יראום כמסכימים להסדר איזון המשאבים לפי פרק זה, ויראו הסדר זה כמוסכם בהסכם-ממון בעל-תוקף שנתמלאו בו הוראות סעיף 2.
    (ב) בני-זוג שלא ביקשו אימות של הסכם-ממון בהתאם לסעיף 2(ג), יסביר להם רושם הנישואין לפני עריכתם את תכנו ומשמעותו של סעיף קטן (א).”
    בית דין רבני מפרש את חוק יחסי ממון כששני הצדדים מסכימים להסדר איזון משאבים (חלוקת רכוש) בהליך גירושין. בית הדין הרבני מסביר מתי בני הזוג מסכימים ומתי לא.
  2. סעיפים 7, 8 לחוק יחסי ממון:
    ” 7. הרחבת בסיס האיזון
    נכס שבן-זוג הוציא או התחייב להוציא מרשותו בכוונה לסכל זכותו של בן-זוגו לפי סעיף 5, ונכס שנתן או התחייב לתת במתנה – למעט מתנות ותרומות הניתנות לפי הנהוג בנסיבות העניין – רשאי בית המשפט או בית הדין לראותו, לצורך איזון המשאבים, כאילו הוא עדיין של אותו בן-זוג. 8. סמכויות מיוחדות
    ראה בית המשפט או בית הדין נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, רשאי הוא, לבקשת אחד מבני הזוג – אם לא נפסק בדבר יחסי הממון בפסק דין להתרת נישואין – לעשות אחת או יותר מאלה במסגרת איזון המשאבים:
    (1) לקבוע נכסים נוספים על המפורטים בסעיף 5 ששוויים לא יאוזן בין בני הזוג;
    (2) לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה מחצה על מחצה, אלא לפי יחס אחר שייקבע בהתחשב, בין השאר, בנכסים עתידיים, לרבות בכושר ההשתכרות של כל אחד מבני הזוג.
    (3) לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה לפי שוויים במועד איזון המשאבים, אלא לפי שוויים במועד מוקדם יותר שיקבע;
    (4) לקבוע שאיזון המשאבים לא יתייחס לנכסים שהיו לבני הזוג במועד איזון המשאבים אלא לנכסים שהיו להם במועד מוקדם יותר שיקבע.”
    סעיפים אלה נותנים לבית הדין הרבני שיקול דעת בחלוקת רכוש בהליך גירושין. על כן מפעיל בית דין רבני את שיקול דעתו כך שיתאים לדין הדתי.

משרדנו מציע שירות עורכי דין גירושין מומחים בדיני משפחה, חלוקת רכוש, בית דין רבני – גירושין ועוד. נשמח לעמוד לימינך, לייעץ ולכוון בהיבטי חלוקת רכוש להבטיח את זכויותיך הכלכליות במהלך תביעת הגירושין, כאשר אנחנו מתחייבים להעמיד לצדך את טובי עורכי הדין של משרדנו.

 

חלוקת רכוש בבית הדין הרבני ומשמעותה


  • מאמרים נוספים רלוונטים