חוק מזונות

על פי ההלכה היהודית על הבעל לפרנס ולכלכל את האישה שזה כולל: מזון, דיור, ביגוד ועוד. כאשר זוג עומד בפני גירושין הוא פונה לבית משפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני אשר דן ופוסק לגבי סכום המזונות אשר מגיעים לאישה ולילדים המשותפים לבני הזוג.

דיני מזונות אישה כפופים ומעוגנים בחוק תיקון דיני המשפחה תשי”ט- 1959.
הדין לגבי מזונות ילדים שונה. לפי ההלכה ישנו רף מינימאלי לתשלום דמי המזונות שסכומו עומד על 1,150 ₪ עבור כל ילד, כמובן שדברים אלו ניתנים לשינוי בהתאם להחלטת בית המשפט הפוסק בעניין. תחת סעיף מזונות הילדים ניתן לתבוע צרכים שאינם הכרחיים בהתאם לשכרו של האב, ותמיד הם מכילים גם חיוב עבור מדור הילדים.

בהעדר הסכמה מזונות הילדים נקבעים על ידי בית המשפט

במידה ופנו בני הזוג בתביעת מזונות לבית משפט לענייני משפחה יהיה זה בית המשפט שיפסוק בעניין גובה המזונות אך במידה ופנו קודם לבית הדין הרבני יהיה זה האחרון בעל הסמכות לדון במזונות האישה, אך אינו לו סמכות לדון במזונות הילדים אלא אם הביעו 2 בני הזוג הסכמה מלאה שבית הדין הרבני יקבל את הסמכות לקבוע את מזונות הילדים.

לפי החוק כל ילד זכאי למזונות מהוריו גם אם אינם נשואים. מזונות הילדים נקבעים לפי שני קריטריונים. הקריטריון הראשון  הוא צרכיו ההכרחיים של הילד כלומר: מזון, ביגוד, הנעלה, חינוך ודיור והקריטריון השני הוא יכולת ההשתכרות של הוריו. חשוב להדגיש כי טובת הילד קודמת לכל שיקול אחר ועל פי טובתו יקבעו גם מזונות הילדים.

טובת הילד שיקול מרכזי בקביעת גובה המזונות

על פי ההלכה היהודית חייב האב חובה אבסולטית לשלם מזונות עבור הילד עד גיל 15 ומגיל זה ועד גיל 18 מחויבים שני הוריו בהוצאות בהתאם להכנסותיהם. בית המשפט לענייני משפחה יכול לחייב בתשלום מזונות הילדים גם אחרי גיל 18 בתקופת הצבא או בתקופת הלימודים אך אלו פחותים מהסכום המשולם עד גיל 18 (לרוב הם עומדים על שליש המזונות שנפסקו עד גיל 18).

במידה ולא ניתן לגבות מזונות מהבעל קיימת על פי חוק אפשרות לפנות למוסד לביטוח לאומי לשם קבלת התשלום שנפסק בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.
המוסד לביטוח לאומי משלם את הסכום הנמוך ביותר מבין הסכום שנקבע בבית הדין, בהסכם הגירושין או בסכום שנקבע בתקנות הביטוח הלאומי.
המוסד לביטוח לאומי משלם את המזונות ובמקביל רשאי לנקוט בהליכי הוצאה לפועל כלפי בן הזוג שאינו משלם מזונות ולנסות לגבות ממנו את הסכום. אם הביטוח הלאומי הצליח באמצעות ההוצאה לפועל לגבות  סכום גבוה יותר האישה זכאית לקבל את ההפרש. הזכאות לקבלת מזונות תלויה ברמת השתכרותה של האישה, בהתאם לתקנות המוסד לביטוח לאומי. במידה והאישה מתגוררת עם הגרוש תחת קורת גג אחת תישלל ממנה הזכות למזונות מהביטוח הלאומי.

במקרה של אי תשלום ניתן להיעזר בביטוח הלאומי

ניתן לגבות מזונות ילדים גם באמצעות ההוצאה לפועל על ידי עיקול כספים וחסכונות, עיכול נכסים ועיכוב יציאה מהארץ ופקודת מאסר. ממולץ לקבלת ייעוץ משפטי טרם נקיטת הליכים משפטיים כלשהם.
במקרים חריגים ניתן לשנות מזונות ילדים אך יש להוכיח ולהביא צידוק לשינוי הסכום וזאת על ידי תביעת להגדלת מזונות או להקטנת מזונות.

 

חוק מזונות - כיצד הוא משפיע על הילדים בעת גירושים


  • מאמרים נוספים רלוונטים