הורות משותפת טובת הילד

מן המפורסמות, בעולם של דיני המשפחה, הינה, כי טובת הילד מהווה את עיקרון, העל, לפיו יש ללכת, כאשר בא בית המשפט לקבוע בנושאים, אשר יכולים להשפיע על גורלו של הקטין. אחד מאותן סיטואציות, אשר הינן מטבע אופיין משמעותיות, בכל הנוגע להמשך חייהם וגורלם של קטינים, הינה קביעת הסדרי ראייתם, את הוריהם, המצויים, למרבה הצער, בהליכי גירושין. על פי המצב המשפטי, שהיה נהוג בשנים עברו, הרי כי ילד עד גיל 6, נשאר עם האם. כלומר, במקרים הנ”ל, חלה חזקת הגיל הרך, לפיה עד גיל 6 סביר להניח שייטב לו, לפעוט, במחיצת אמו. עם זאת, ובעקבות וועדת שניט, אשר הגישה את המלצותיה הסופיות, בשנת 2012, הרי שנקבע, כי יש לבטל את חזקת הגיל הרך. שכן זו, פוגעת לא אחת, באופן שרירותי, באבות וכמו כן בילדים, שלעתים, במקרים מסוימים, דווקא עדיפים עבורם מגורים עם האב.

 

נטייה לקביעת הורות משותפת

 

לאור האמור לעיל וכן, מחקרים מתחום הפסיכולוגיה, שנערכו בנושא, החלה לאחרונה מגמה של קביעת משמורת משותפת, על ידי בית המשפט. שכן נראה שהאחרונים הבינו, כי מן הראוי לשקול אפשרות זו, ראשית.  מסקירת פסקי דין, אשר ניתנו בזמן האחרון, ניתן לראות כי אף חלק מפקידי הסעד, נוטים להעדיף את קיומה של, מסגרת, הורות משותפת.

אומנם, אף כיום ישנה נטייה, של פקידי הסעד, לקבוע כי מספר הימים, בהם יראו האבות את ילדיהם, לעתים תהא מעט פחותה, מזו של האימהות. זאת כנראה שכן, בכדי שאותן אימהות, שאף כך עדיין לא התרגלנה לאותו שינוי, מגמה, תהיינה מפויסות יותר.

 

החל מגמה של קביעת משמורת משותפת על הקטינים

טובת הילדים

 

כאמור, המגמה ההולכת וגוברת, בפרקטיקה המשפטית, לקבוע משמורת משותפת או הורות משותפת על הילדים הקטינים, הינה בשל טובתם של האחרונים. שכן, ניתן לראות, כי ילדים אשר שני הוריהם מעורבים בחייהם, הרי שבכך נמנע מצב של “אב אורח”, או “הורה של סוף שבוע”. שהרי ידוע כי, אותם הורים לרוב האבות, אשר נפגשים עם ילדיהם לעתים רחוקות, יחסית, חשים צורך לרוב לפצות את הילדים ולשחד אותם, דבר שוודאי פוגע, בסופו של דבר, בקטינים.

לא זו אף זו, על פי מחקרים שנערכו, ניתן לראות, כי ילדים אשר קיימו הסדרי ראייה, מאוזנים, עם שני הוריהם, הצליחו להתמודד טוב יותר עם הליך הגירושין, של ההורים, שאף כך קשה להם מספיק.

טובת הילדים היא נר לרגלי בית המשפט 

מן הפסיקה

 

פסק דין, אשר ניתן, לאחרונה, על ידי כבוד השופטת ורדה בן שחר, עסק בנושא המשמורת המשותפת, בקונוטציה של אופי התקשורת בין, ההורים, המתגרשים. קרי, כלל ידוע הינו, כי מטבע הדברים, הסדר של הורות או משמורת משותפת, יעבוד בצורה טובה יותר, לכל הצדדים, בזמן שהדברים מתנהלים פחות או יותר על מי מנוחות והתקשורת, בין ההורים, טובה או לפחות סבירה. עם זאת, בפסק הדין דנן, ציינה העובדת הסוציאלית, בחוות דעתה, כי חרף האמור לעיל, הרי כי רמת תקשורת טובה, בין ההורים, אינה מהווה תנאי מוחלט לקיומה, של הורות משותפת. עוד הוסיפה העובדת הסוציאלית, כי אומנם כאמור, עדיפה תקשורת טובה, בין ההורים, אלא כי אף בזמן שאין תקשורת טובה, בין ההורים, לא אחת עדיף הסידור של משמורת משותפת. שהרי, במצב המשפטי שחל עד כה, אימהות רבות היו מנצלות את אותו מצב ומשמרות, או יוצרות סכסוך עם האב, שאזי, עקב זאת, היו זוכות במשמורת, כמעט בלעדית, על הילדים.

בפסק דין זה עסקינן, הוחלט לבסוף, על פי חוות דעתה של העובדת הסוציאלית, על משמורת משותפת, אך תוך נטייה למעט יותר זמן, בו יבלו הילדים עם האם. כאשר ביקש האב, לראות את בנותיו, מעט יותר, נתקל בסירובה, של פקידת הסעד, שלא יצאה מגדרה בכדי לנמקו.

בפסק דין נוסף, אשר ניתן זה ממש לאחרונה, דובר בילד בן 8, שהינו בעל צרכים מיוחדים, כאשר הוריו, שהיו שרויים באיבו של סכסוך, בדבר הסדרי הראיה עמו, לא הצליחו, או לא השכילו להגיע לפתרון, לגבי בנם הקטין. כבוד השופטת שפרה גליק, אשר ראיינה את הקטין, למען שתתרשם בדבר טובתו, הגיעה למסקנה כי האחרון, מוסת ביותר על ידי אמו, כנגד האב. כבוד השופטת גליק, ציינה בפסק הדין, את יתרונותיה של ההורות המשותפת, או “המחולקת”, בה יקשה על הורה המעוניין בכך, להכפיש את הצד השני.

אשר על כן פסקה כבוד השופטת גליק, בין היתר, כי המשמורת על הילד תתנהל כך, שמיום א’ עד ד’ בבוקר, יבלה הילד בחברת אמו וכמו כן, מיום ד’ בבוקר עד שבת בבוקר, יטופל הילד, על ידי אביו. עוד נקבע בפסק הדין, כי מי מן ההורים, אשר לא ימלא אחר הוראות פסק הדין, עלול לאבד את משמורתו, על הקטין, לחלוטין.

ישנם מקרים כי למרות שאין תקשורת טובה בין הורים ניתנה משמורת משותפת


  • מאמרים נוספים רלוונטים