דיני אישות

ההלכות מתייחסות לכל המצב המשפחתי, מהתקופה שלפני הנישואין, בזמן ההיכרות, במהלך החיים היומיומיים של הזוג ועד הוראות לגבי הליך הגירושין ביניהם. בדיני האישות מפרטת התורה מי רשאי להנישא ומי לא ואיך ינשאו. הדינים מתמקדים בכל נושא ועניין והם רבים וברורים גם בתוך חיי הנישואים היהודיים, מכיסוי הראש של אישה נשואה ועד ימי הריחוק של הנידה, כדי לשמר את הטעם ורעננות הקשר.

דיני אישות עומדים כנר לרגלי חוקי הדת היהודית בביה”ד הרבני, גם בכל מה שנוגע לגירושין ובכלל, אם מדובר על הליכי גירושין בביה”ד הרבני – גם הכתובה היא בעלת משמעות אמיתית ומשקלה רב לא רק במהלך טקס הנישואין, שבו מראה החתן עד כמה הוא מעניק כבוד לכלתו ואוהב אותה מאוד – לעיני האורחים. גם בתהליך הגט, במהלך השנים האחרונות דואגים אבות ביה”ד הרבני לחייב את הבעלים, לפרוע את “הוכחת” אהבתם מיום החתונה.

סוג של תביעה לפרעון תשלום הכתובה, יכולה להגיע אך ורק לביה”ד הרבני, אשר לו יש את הזכות לדון בה, למרות שתביעות נוספות הוגשו לביהמ”ש לעניני משפחה. בעצם בעל מחויב לשלם את סכום הכתובה, כאשר דייני ביה”ד מגיעים למסקנה שפירוק הקשר הזוגי נעשה עקב מעשיו והוא אמור לפצות את רעייתו.

דיני אישות קשורים גם לנושאים נוספים, הקשורים לתהליך הגירושין. לדוגמא: לנושא עילות גירושין, כאשר מדובר על מעשי הבגידה על פי דיני האישות – בעל בוגד לא יפסיד מזכויותיו, אך גבר שפותח תיק בביה”ד הרבני בטענה כי אשתו בגדה בו, עלול לגרום לה להפסיד חלק חלק מהרכוש המשותף של בני הזוג. דהיינו, על פי דיני אישות, יש דין שונה לגבר בנושא מסויים ודין שונה לאישה, להבדיל מהחוק הישראלי, שאינו מבדיל בין אישה או גבר במהותו. אם הגבר מצליח להוכיח ומפרט את מעשי הבגידה של רעייתו, על פי הדין הרבני – היא עלולה להפסיד את תשלום מזונות אישה המגיעים לה.

 

דיני אישות בהלכה היהודית בעת גירושין