בדיקת אבהות בהריון

לבדיקת אבהותו של גבר, על רך שנולד, או אף בטרם הגיחו לאוויר העולם, עשויות להיות כמה אמתלות. עם זאת, נראה כי הסיבה העיקרית, או הנפוצה ביותר, הינה רצונה של האם בלקיחתו של האב, הביולוגי, אחריות, לפיה, חייב האחרון במזונות הצאצא המשותף. אין עסקינן, במקרים בהם בני זוג למשל, שנישאו, מגדלים יחד ילדים וברי לכול, הצדדים, מי הוא האב וכמובן, מי היא האם. אלא כי, ענייננו, באם אשר קיימה יחסי מין, אולי מזדמנים ואולי, עם יותר מפרטנר אחד, במהלך תקופה קצרה. על כן, חשובה, קביעת זהות האב הביולוגי, אשר חב, כאמור ובין השאר, על פי דין, במזונות הקטין.

בדיקת אבהות זו כנ”ל, ניתן לבצע אף לאחר, שהגיח הילד לאוויר העולם. עם זאת, במאמר זה, נתרכז יותר, בסיטואציה, בה מבקשת האם או אף האב, הפוטנציאלי, לבצע את בדיקת האבהות, בעוד הקטין עובר, קרי בשלב ההיריון.

בנוסף, ובטרם נפתח, כאן המקום לציין, כי בדיקת אבהות, במדינת ישראל, ניתן לבצע רק בליווי צו, של בית המשפט, המאשר אותה. שכן, היה וקיים חשש לממזרות הוולד, קרי שנולד מתוך יחסים, שמחוץ לנישואין. הרי שבמקרה כזה, לא יתיר בית הדין הרבני הגדול, את ביצוע הבדיקה.

בדיקת מי שפיר

בדיקת מי שפיר, הינה אחת מן השיטות ה”מסורתיות” והידועות, לבדיקת אבהות, בזמן, שהאם עדיין בהריון ונושאת, את, העובר ברחמה. את הבדיקה, מבצעים באמצעות דיקור, תוך שק ההיריון, ושאיבת מי השפיר, אשר נושאים את המטען, הגנטי, של העובר. הרופא המבצע את הבדיקה, נעזר במכשיר האולטרה סאונד, בכדי לצפות בתהליך ולא לפגוע, חלילה, בעובר. לבדיקה זו סיכון מסוים, אך מזערי, לכן על הרופא המבצע את הבדיקה, להיות מיומן וזהיר ביותר.

בדיקת סיסי שליה

המדובר בבדיקה, שאף אותה מבצעים, עוד, בזמן ההיריון וטרם הלידה. בבדיקה זו, נוטל הרופא חתיכות מקיר הרחם, המכונות, “סיסי שליה”. אותן חתיכות, הדומות בצורתן לאצבע, מגיעות מביצית האישה. בהמשך לכך, הסיבה שניתן ללמוד, מסיסי השליה, על המטען הגנטי של העובר, הינה כי מקורן של החתיכות, דנן, בביצית, לאחר שהופרתה, מזרעו של האב. ועל כן, נושאים סיסי השליה, את מטענם, הגנטי, של 2 ההורים, שיחד נותן את זה של, התינוק, העתיד להגיח לאוויר העולם.

גילו זהות האב עוד בשלבי הריון

פתרון חדשני

בהמשך לאמור לעיל, יצוין, כי כיום ישנה בדיקה חדשנית, יותר, אשר עשויה למנוע הרבה מאי הנעימות והשקעת הזמן והכספים, המהווים חלק, אינטגרלי, מן הבדיקות “המסורתיות” הנ”ל. קרי, בדיקת מי שפיר ובדיקת סיסי שליה. המדובר בבדיקת דם, אשר נלקחת מכל אחד, מן ההורים. היתרון של הבדיקה נובע, כולו, מפשטותה. קרי, שאין צורך ברופא מומחה, בהרדמה, לחוות בדיקה פולשנית וכמו כן, מעט הסיכון שקיים, ב-2 הבדיקות, כאמור, מן הסתם, יורד פלאים.

זאת ועוד, חרף העובדה, שאת החומר הנבדק שולחים למעבדות בחו”ל. הרי, שעדיין תוצאות הבדיקה, נמסרות לנבדקים בהקדם יחסית וזאת, באמצעות הדואר האלקטרוני.

סיבה נוספת לעריכת בדיקת אבהות

על פי הנ”ל, כאמור, הסיבה העיקרית, לביצוע בדיקת אבהות, על ילד שנולד, כאשר ישנו ספק לגבי זהות האב, הינה בכדי לזכות את הקטין, שנולד, או לכשייוולד, בדמי מזונות כדין. בהמשך לכך, לעתים מקיימת האם, בזמנים סמוכים, האחד לשני, יחסי מין עם יותר מגבר אחד. במקרה שכזה, יהא זה קשה לאמוד, על פי תאריך הביוץ, שיכול להשתנות. על כן, לאור העובדה, שנשים מבייצות, שלא תמיד באותו תאריך בדיוק וכמו כן, שזרע הגבר, מסוגל לחיות, בתוך נרתיק האישה, לתקופה של עד 5 ימים. לאור כל זאת, הרי שלא אחת, במקרה כאמור, לא ניתן לחשב ולאמוד, את תאריך קיום יחסי המין, אשר מהם נכנסה האישה להריון.

יש מקרים שחשוב לדעת את זהות האב בזמן הריון האם

קביעה אבהות כמעט וודאית

לכן ובהמשך לנ”ל, יתרונה הבולט, ביותר, של בדיקת אבהות, באמצעות מטענם הגנטי, של כלל הנפשות הפועלות, הרלוונטיות, הינו וודאות תוצאות, הבדיקה, המגיעות לכמעט 100%. קרי, היה ותוצאות הבדיקה, מראות על 0%, התאמה, בין האב לבן או הבת. הרי, שהמדובר בשלילת האבהות ב-100%. בנוסף, בדבר אישור, כי הנבדק הינו אכן אביו, של הוולד, הנבדק, הרי שהטכנולוגיה מאפשרת להגיע, לתוצאות בדיקה בגובה של, עד, כ-99%.

אשר על כן ולאור הנ”ל, הרי כי בדיקת אבהות, גנטית, בהחלט מהווה כראיה קבילה, שלא לומר הטובה ביותר, להוכחת זהות אביו של עובר, או רך שנולד זה מכבר. האמור, מקבל תוקף רב יותר, ביחס לשיטות הוכחה, אחרות, בהן יכול בית המשפט להשתמש, לביצוע הזיהוי, במקרים מסוימים, כגון הבאת ראיות אחרות, וכדומה.

בדיקת האבהות מדויקת כמעט ב 100%


  • מאמרים נוספים רלוונטים