צרו קשר עם עו"ד גירושין
077-4150027
שיחת חינם!
חוק תיקון דיני משפחה (חוק מזונות) קובע כי אדם חב במזונות ילדיו עפ"י הדין האישי החל עליו. במקרה של יהודים חל הדין העברי ועל האב חלה החובה האבסולוטית לתשלום מזונות ילדים הכרחיים עד גיל 15 (מזונות שהם מעבר לסכום ההכרחי חייבים שני ההורים לפי יחס הכנסותיהם). חובה זו איננה תלויה ביכולתו הכלכלית של האב - חובתו לפרנס את ילדיו קודמת לזכותו לפרנס את עצמו.
מזונות ילדים עד גיל 6 קיים חיוב מוחלט אותו מטילה התורה על האב, לדאוג למזונות ילדיו ("קטני קטנים").
מזונות ילדים מגיל 6 עד גיל 15 הרבנות הראשית האריכה (בתקנה משנת תש"ח) את משך חיוביו של האב וקבעה כי ימשיך לשאת במזונות ילדיו בתקופה זו, כאילו היו קטני קטנים וזאת עד הגיעם לגיל 15.
מזונות ילדים מגיל 15 עד גיל 18 ו/או סיום התיכון בתקופה זו חיוב המזונות הנו מדין "צדקה" ומשמעות הדבר חלוקת נטל מזונות הילדים בין ההורים בהתאם להכנסותיהם.
למרות כללים אלה, בתי-המשפט נוטים לפסוק דמי-מזונות קבועים, למשך כל התקופה, עד הגיעו של הילד לגיל 18 (או עד לאחר סיום שירות החובה), ולא בסכומים משתנים תוך שהם שמים לנגד עיניהם את מכלול הנתונים הספציפיים. מניסיוננו, אין טעם לפנות לבית-המשפט בהגיע ילד לגיל 15 בדרישה להפחתת דמי המזונות, אלא בנסיבות של שינוי נסיבות מהותי.
הפסיקה הגדירה מהם הצרכים ההכרחיים לתשלום מזונות ילדים.
הסכום נקבע על פי הלכה משפטית, שהקריטריון היחיד לה הוא צורכי הקטינים, כפי שנקבע בשולחן ערוך. צרכים הכרחיים הם מדור (מגורים), כלכלה, לבוש והנעלה, חינוך וחלקם של הקטינים בהוצאות אחזקת בית. מעבר למזונות הכרחיים, במזונות ילדים מדין צדקה (חוגים, שיעורי עזר וכיוצ"ב) מתחלקים האם והאב, ובלבד שהדבר ביכולתה של האם.
ביהמ"ש קבע חוקי מזונות ילדים מינימאליים, ללא צורך בהוכחות, המתעדכן ועומד כיום על 1,150 ₪ (עמ"ש (ת"א) 02\1895 בן עמי נ' בן עמי), על זה יש להוסיף הוצאות מדור (השתתפות יחסית בתשלום שכ"ד/ משכנתא), השתתפות במחצית הוצאות חינוך ומחצית הוצאות רפואיות חריגות.
נתוני כל מקרה שונים זה מזה, ולכן לא ניתן לקבוע מפתח לפיו יקבע באופן מתמטי סכום מסוים. לדוגמא, ילד שהורגל לרמת חיים גבוהה, והוריו משתכרים היטב, יכול ויפסקו לו המזונות גבוהים יותר, ומאידך ילד להורים "קשיי יום", סביר שיקבל מזונות ילדים נמוכים הקרובים למינימום של הביטוח הלאומי.
האב חייב גם במדורם של ילדיו כחלק מזונות ילדים. אין הכוונה דווקא לדירה בבעלות אלא כדי לספק מדור יוצא האב ידי חובתו גם בהשתתפות בשכר דירה של הילדים (הנכללים לרוב ב מזונות ילדים).
על פי הפסיקה של האב לשאת ב – 30% שכר דירה כאשר מדובר בילד אחד, 40% כאשר ישנם שני ילדים, ו – 50% (ולעיתים גם 60%) מעלות שכר הדירה כאשר יש צורך לדאוג לקורת הגג של שלושה ילדים.
אדם שאין לו דין אישי (חסר דת) יחולקו דמי מזונות הילדים בין ההורים באופן פרופורציונאלי להכנסותיהם במהלך הליך גירושין. סעיף זה איננו חל על אב יהודי, נשוי כדת משה וישראל, נשוי בנישואין אזרחיים או שאיננו נשוי כלל לאם הקטין, שכן לו יש דין אישי והוא ילקח בחשבון בעת קביעת מזונות ילדים.
אחת הסוגיות המרכזיות בתיק גירושין היא גובה המזונות.
חשוב להבין כי לדבר חשיבות רבה והשפעה רבה על מצב הכלכלי של בני הזוג לאחר הגירושין. ככל שנפסק מזונות ילדים גבוהים יותר, סיכויי הבעל לנהל רמת חיים סבירה פוחתים, וככל שהם נמוכים, עול פרנסת הילדים נופל על כתפי האם.
דוגמא להמחשה, במקרה שישנם 2 ילדים ועורך דין גירושין מצליח להפחית או להגדיל את מזונות ילדים ב- 600 ש"ח לכל ילד הרי שהמדובר בחסכון, או הכנסה שנתית נוספת של 14,400 ₪ בשנה רק מן המזונות, ובחישוב על תקופה ממוצעת של 10 שנים המדובר בסכום כולל של 144,000 ₪.
ישנם מקרים לא מעטים בהם סכומים אלה עשויים או עלולים לגדול פי כמה מהדוגמא הנ"ל. הפרשים אלו, מצביעים על המשמעויות הכלכליות המכריעות שיש לניהול מקצועי ומתוחכם של סכסוך גירושין וקביעת אסטרטגית גירושין מנצחת, ועל כך שלפעמים נושא חלוקת רכוש מתגמד לעומת משמעות גובה דמי מזונות ילדים.
סוגיית דמי מזונות ילדים הינה מכרעת בתיקי גירושין, בפרט כאשר מדובר בחיוב המתמשך על פני שנים רבות. על כן, חשוב כי ניהול הליך זה יעשה על ידי עורך דין המתמחה בתחום.
לעיתים נוצר מצב בו מבקש האב להפחית את דמי מזונות ילדים שלו, לאחר הגירושין, או האם מבקשת להגדיל את מזונות ילדים לאחר הגירושין.
יש להדגיש כי עילה להפחתת מזונות ילדים היא רק בשינוי נסיבות מהותי המצדיק הקטנת/הגדלת דמי מזונות ילדים, כאשר על הצד העותר לשינוי דמי מזונות ילדים מוטל נטל ההוכחה, כי חלה עליו החובה להוכיח שינוי שלא ניתן היה לצפותו מראש, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בדמי מזונות ילדים המוסכמים על הצדדים. השינוי המדובר נדרש להיות מהותי ומתמשך ולא אך זמני. כמו כן, שינוי נסיבות יכול שיהא באחד מרכיבים אלו: עצם החיוב במזונות, שיעור החיוב, צרכי הזכאי, יכולת החייב, יכולת ההורה המשמורן ורכושו של הקטין (ראה תמ"ש 12500/07).
קשה לחשוב על משבר משמעותי יותר עבור ילדים מאשר לקחת חלק בתהליך הגירושין של הוריהם. גם אם מצליחים לאפשר ייעוץ משפחתי, שזהו דבר שלא קורה לעתים קרובות – הילדים עלולים לסבול ולחוות תקופה לא קלה.
מחקרים רבים מראים שהליכי הגירושים של זוגות בעלי משפחה, משפיעים רבות על הילדים. זה לא משנה אם ההורים מרגישים הקלה או המומים מעצם מעשה הגירושין, הילדים מבוהלים ומבולבלים מאוד עקב האיום על תחושת הביטחון בחייהם. ילדים להורים גרושים מפרשים את התהליך הקשה בצורה לא נכונה, בעיקר מכיוון שההורים לא משתפים אותם, והם חשים על סף תהום.
צריך לזכור שרוב הילדים אינם רוצים שהוריהם יתגרשו, חוץ ממקרים בהם ההורים גורמים להם סבל רב. הימשכות התהליך לאורך זמן הוא נושא שיש לתת עליו את הדעת, מכיוון שהוא משפיע על רווחתם של הילדים. במקרים של הליכי גירושין ממושכים, סביר להניח שתהיינה בעיות התנהגותיות ופסיכולוגיות מצד הילדים כלפי ההורים וכלפי סביבתם והם יהיו כעוסים, יסרבו לשתף פעולה בבית ובמסגרת ביה"ס ולעתים אף ישקעו בעצב כבד ובדיכאון.
• מהם מזונות ילדים ?
דמי מזונות הם תשלום המתקיים במשפחה שבה בני הזוג נפרדו, ובמסגרתו חייב אחד מבני הזוג להשתתף בכלכלת הילדים שאצל בן הזוג האחר, ולעתים גם בכלכלת בן הזוג האחר. החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) קובע כי בישראל אדם חייב במזונות בן זוגו וילדיו הקטינים לפי הדין האישי החל עליו. מזונות ילדים הם סכום חודשי המשולם על ידי ההורה, שנועד לממן את צרכי הילדים, ולהבטיח את קיומם ורווחתם לאחר גירושי הוריהם.
לפי הדת היהודית, קיימים שני מעגלים של צרכים לפיהם נקבע גובה מזונות הילדים:
1. מעגל של "צרכים הכרחיים", אלו הצרכים הקיומיים בהם נושא האב בלבד (כגון מזון, ביגוד, הנעלה, מקום מגורים ואחזקתו, צורכי חינוך וצרכים רפואיים).
2. מעגל של צרכים נוספים "מדין צדקה" בהם נושאים האב והאם יחד (חוגים, בילויים, חופשות, דמי כיס ועוד).
כאמור פסק דין מזונות ילדים לעולם אינו סופי (וזאת על מנת לספק הגנה לילדים בגירושין), וניתן תמיד לפתוח את הנושא ולדון מחדש, במקרים בהם חל שינוי נסיבות קיצוני, עקרונית ניתן לשוב ולפנות לבית המשפט הן בתביעה להגדלת מזונות ילדים והן בתביעה להפחתת מזונות ילדים.
עפ"י הפסיקה הנטל בהוכחת קיום שינוי נסיבות מוטל על המבקש לשנות את דמי מזונות ילדים שנקבעו בעבר, כאשר עליו להוכיח כי חל שינוי שלא ניתן היה לצפותו מראש. כאשר המדובר בדמי מזונות ילדים , אשר נקבעו בהסכם, על התובע להוכיח את המצב ששרר ערב אישור ההסכם לעומת המצב ששרר ביום הגשת התביעה להפחתה.
השאלה הנשאלת האם הולדת ילד נוסף זה שינוי נסיבות קיצוני המצדיק הפחתת מזונות ילדים.
רבים מלקוחתי שבים ושואלים אותי, מדוע כל כך פשוט להגיש בקשה להגדלת דמי מזונות ילדים למרות שנחתם הסכם גירושין שאושר בבית משפט ?!
ואילו בשונה מכך כל כך קשה להגיש בקשה להפחתת דמי מזונות ילדים.
ראשית חשוב להדגיש כי פסק דין דמי מזונות ילדים לעולם אינו סופי, וניתן תמיד לפתוח את הנושא ולדון מחדש, במקרים בהם חל שינוי נסיבות קיצוני, עקרונית ניתן לשוב ולפנות לבית המשפט הן בתביעה להגדלת דמי המזונות ילדים והן בתביעה להפחתת דמי מזונות ילדים.
אך יש להבין את השוני בין הגדלת דמי מזונות ילדים שאותם תובעים בשם הילדים (הקטינים) בדרך כלל באמצעות אמם. הקטינים אינם מחויבים בהסכם ויכולים להגיש תביעה עצמאית למזונותיהם, מבלי שעליהם להוכיח שינוי נסיבות מהותי.
מקורה של ההלכה הפסוקה הקובעת כי הסכם בין ההורים אינו מחייב את הקטינים בכך שבעת הגירושין "נתון עיקר מעיינם של ההורים לסידור העניינים האישיים שלהם, והם עלולים ולו מבלי דעת או בהיסח הדעת- לא להקפיד במידה מספקת על הבטחת האינטרס של הילד למזונותיו ולקפחו".
לעיתים נוצר מצב שלא ניתן לגבות את מזונות הילדים מאב, עקב היות בכלא, חו"ל או פשוט חסר כל אמצעים.
במקרים כאלה אנו ממליצים להסתייע בביטוח הלאומי לגביית מזונות הילדים.
חוק המזונות (הבטחת תשלום) נועד להבטיח כי אישה, שקיבלה פסק דין לתשלום מזונות ילדים, ואינה מצליחה לגבות את מזונות הילדים מהאב תזכה לקבל את מזונות הילדים מהמדינה.
יש להדגיש כי בכך המדינה מספקת הגנה על הילדים בעת הליך גירושין ואינה זונחת אותם להאנחות.
המדינה באמצעות המוסד לביטוח לאומי משלם לאישה את מזונות הילדים תשלום חודשי, וגובה מן האב את הסכום מזונות הילדים ששילמה לאם.
ייעוץ ראשוני מיידי עורכי דין גירושין, חייגו עכשיו: 077-4150027