בית דין רבני

 בית הדין הרבני פועל בתוקף סמכויות מיוחדות, על פי דין תורה, ומקיים את חוקי הגירושין בדיונים הקשורים לדיני המשפחה של בני זוג יהודיים. כאשר אנו מדברים על תביעת גירושין, גם לביהמ"ש לעניני משפחה הסמכויות לדון בכל מה שקשור למזונות, חלוקת רכוש ועוד ולכן יש משקל לגבי מיקום פתיחת התיק, האם בביהמ"ש לעניני משפחה או בביה"ד הרבני. ביה"ד הרבני מוסמך לפעול בתחומים מסויימים בתוקף תפקידו כבית דין, להלן:

 ביה"ד הרבני הוא היחיד אשר יכול לאשר הסכם גירושין, גם אם הוא נכתב, הוסכם ונחתם בביהמ"ש לעניני משפחה – לחלק הזה של הענקת תוקף של פס"ד,  יש לו סמכות בלעדית.

 גם בנושא של שלום בית, לביה"ד הרבני סמכות בלעדית להגשת תביעה.

 לעניין מזונות ילדים – ניתן להתדיין בביה"ד הרבני, אך ורק אם 2 הצדדים נתנו הסכמתם. במידה ולא ולמרות שהתיק נפתח ברבנות, ההתדיינות תתבצע בביהמ"ש לעניני משפחה. לעומת זאת, אישה רשאית להגיש תביעה למזונות לביה"ד הרבני, במידה והבעל לא הכניס את הנושא בתביעת הגירושין, אשר הגיש לביהמ"ש לעניני משפחה.

 גם נושא של צוואות וירושות, מתייחס אך ורק לאפשרות של התדיינות בביה"ד הרבני, אם ניתנה הסכמה של הצדדים הרלבנטיים.

 כאשר הוגשה תביעה לביה"ד הרבני, אשר כוללת את נושא חלוקת הרכוש, על ביה"ד הרבני לנהוג לפי הדין האזרחי, דהיינו חוק יחסי ממון - אלא אם  בני הזוג הגישו בקשה מפורשת לדון את הנושא על פי הדין הדתי.

 במידה והצדדים מבקשים להתגרש, לאחר שנישאו בנישואים אזרחיים, או היו ידועים בציבור – יוכלו לעשות זאת בביה"ד הרבני ע"י "גט לחומרא".

 בביה"ד הרבני, אפשר להגיש צווים שונים לקיום כנגד אחד הצדדים.